פסק-דין בתיק ת"ק 27319-03-12

תביעה כספית ע"ס 4,298 ש"ח.

א. התביעה :

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 13.1.12 נהגה אשת הנתבע את רכבו, מסוג מאזדה, עת יצאה מחנייה של מרכז קניות "שרונה", בנסיעה לאחור ופגעה ברכבו של התובע, מסוג מיצובישי, שנת ייצור 2010.

נטען, כי עקב התאונה נגרמו לרכב התובע הנזקים הבאים: נזק לרכב - 2,505 ש"ח, ירידת ערך - 1,291 ש"ח, שכ"ט שמאי - 500 ש"ח.

ב. ההגנה :

בכתב-ההגנה נטען, כי אשת הנתבע נהגה את רכבה במרכז המסחרי "שרונה" שברחובות.

לאחר שאשת הנתבע מצאה מקום חנייה, והתכוונה לצאת מן הרכב, היא חשה במכה בחלק האחורי של רכבה, והתברר כי רכבו של התובע אשר נצמד אל החלק האחורי של רכבה נשרט בכנף הקדמית-שמאלית.

בטרם התאונה, אשת הנתבעת עצרה את רכבה, דוממה מנוע ולא הייתה בנסיעה לאחור, כנטען.

הדברים שכתב התובע אינם נכונים. בהודעתו אל חברת הביטוח רשם התובע, כי הנהגת "נסע(ה) רוורס ופגע(ה) בחזית הרכב", דבר שאינו נכון, שכן הפגיעה הייתה בפגשו הקדמי של רכב המיצובישי, כמתואר בחוות דעת השמאי שאותה צירף.

יתירה מכך, מהתרשים שאותו צירף התובע אל חברת הביטוח שלו הוא מתאר כיצד רכב הנהוג בידי אשת הנתבע יצא בזווית של 45 מעלות.

נטען, כי רכבו של התובע לא תוקן בפועל.

ג. דיון :

בבית-המשפט העידו שני הנהגים, וכל אחד מהם תאר את גרסתו אשר הולידה את התאונה.

התובע העיד: "...המשכתי לנסוע לכיוון היציאה מהמרכז וראיתי אדם נוסע לאחור, שזו אשתו של הנתבע ובאותו זמן עשיתי ברקס וצפצפתי לה. היא המשיכה לנסוע לאחור ופגעה בי" (עמוד 1 שו' 10 - 11).

אשת הנתבע העידה: "...הייתי בחנייה, נכנסתי אליה ודיממתי מנוע והתכוונתי לצאת, ולפתע אני שומעת מכה ברכב. הייתי לבד ברכב ומה שהתובע מספר זה לא נכון. קיבלתי מכה ברכב, הסתכלתי במראה וראיתי רכב בפניית סיבוב, נתן לי מכה וחזר לאחור" (עמוד 2 שו' 1 - 4).

אני מקבל את עדות התובע ומעדיפה כל פני עדותה של אשת הנתבע, ואלו נימוקיי:

ראשית, הרושם הישיר, האמין, שעשה עליי התובע, אשר מסר עדות אמת.

שנית, בנסיבות זירת האירוע, אין כל סיבה נראית לעין, מדוע יחפוץ התובע להסיע את רכבו, לסטות שמאלה, הישר את רכבה החונה של אשת הנתבע.

שלישית, אשת הנתבע העידה, בניסיונה להסביר את התמיהה דלעיל, כי רכבה חנה בחניות, וכי כנראה התובע חפץ להיכנס לחניה שהייתה פנויה לצידה. ואולם, תחילה, נכשלה אשת התובע בעדותה באומרה: "אני עמדתי באמצע החניה, במרכז המסחרי, כאשר מימיני ישנן מספר חניות, 10 בערך וחנו שם מכוניות, מימיני חנו, זה היה מאוד עמוס..." (עמוד 2 שו' 11 - 13). לאחר שהבינה, כי בנסיבות אלו, אין הגיון לגרסתה, וכי כיצד יבקש התובע להיכנס למקום חנייה בלתי פנוי, חזרה בה ואמרה: "עכשיו אני אומרת ומתקנת שמימיני לא חנו, חנו בהמשך החניון, לא חנו גם משמאלי..." (עמוד 2 שו' 13 - 14).